קבוצת התחתית, שנשרה לא פעם לליגות המשנה בצרפת, מדורגת שישית אחרי 11 מחזורים. בלי כוכבים ועם תקציב זעום – בינתיים היא הסינדרלה המפתיעה, צוות Rabet777 הכין לכם כתבה שתעזור לכם להכיר את ברסט טוב יותר.
"סינדרלה צרפתית" – זה הכינוי שהוצמד לקבוצה האלמונית מהעיר ברסט שבחבל ברטאן בצפון-מערב צרפת, המפורסמת יותר כעיר אוניברסיטאית, כעיר נמל חשובה וכבסיס צבאי ימי של הצי הצרפתי, ולא כמעצמת כדורגל. בניגוד למועדון הכדורגל של העיר הסמוכה נאנט, שזכה בשמונה אליפויות צרפת, הקבוצה הצנועה של דינמו ברסט לא משכה תשומת לב מיוחד, זאת למרות ההיסטוריה הארוכה שלה – נוסדה ב-1903 (ובגרסה המאוחרת שלה, עם איחוד כמה קבוצות, ב-1950). גם האצטדיון שלה, סטאד פראנסיס לה בלה, המכיל רק 16 אלף מקומות, מעיד על שוליותה של הקבוצה.
אבל לפני 13 שנה היא חוללה סערה בכדורגל הצרפתי כאשר בחודש אוקטובר 2010 הפכה למוליכת הטבלה, כנגד כל הסיכויים והציפיות. אחרי עשרות שנים של דשדוש בליגות משניות, רק ב-1979 הצטרפה הקבוצה לליגה העליונה. אלא שעוד קודם לכן עבר המועדון פשיטת רגל, חזר לליגת המשנה ב-2004 ושב לליגה הבכירה שש שנים מאוחר יותר. עוד פעם ירד ליגה, ופעם נוספת עלה לליגה הראשונה בעונת 2018/9, כשהכוכב שלה, גאטן שרבונייה, מסיים כמלך השערים של העונה.
ובעונה הנוכחית – הפתעה-הפתעה: הקבוצה כבר במקום השישי אחרי 11 מחזורים.
קבוצת תחתית קלאסית
ההמשך, אחרי כל הטלטלות הללו, גם הוא לא היה מזהיר: את עונת 2019/20 סיימה הקבוצה במקום ה-14, הודחה בגמר ה-32 בגביע הצרפתי וברבע גמר גביע הליגה. העונה שבאה לאחר מכן, בתקופת הקורונה, הייתה בעייתית עוד יותר – ברסט נחלצה בעור שיניה מירידה לליגת המשנה במשחק האחרון של הליגה וסיימה במקום ה-17. התוצאות הללו הביאו להצרחת מאמנים – מאמנה אוליבייה דל'אוגליו הוחלף במקבילו מקבוצת מונפלייה מישל דר זקריאן. אבל זה לא הועיל – העונה שלאחר מכן המשיכה את הקו העלוב, כשהקבוצה השיגה ניצחון ראשון רק במחזור ה-12, שנתן לה דחיפה להמשיך לסדרה של 6 ניצחונות רצופים היסטוריים. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-11.
את העונה האחרונה שלה הקבוצה לא תשכח בעקבות התבוסה הביתית הגדולה ביותר שנחלה בתולדותיה – 7:0 למונפלייה של אותו דל'אוגליו. עם תום אותה עונה, שבה דורגה ברסט במקום ה-20, פוטר גם דה זקריאן. בתחילת 2023 מונה כמאמן אריק רואה – לשעבר שחקן ניס, ליון, מרסיי וסאנדרלנד, שאימן מ-2019 את ווטפורד מהפרמייר ליג ועוד קודם לכן את ניס. משימתו הייתה להשאיר את ברסט בצמרת הליגה, אבל הוא הצליח להביא אותה למקום ה-14 בלבד.
עונה של הפתעה
את העונה הנוכחית, 2023/4, פתחה הקבוצה בדרך שאיש בכדורגל הצרפתי לא ציפה לה – 4 ניצחונות, אותו מספר הפסדים ו-3 תוצאות תיקו. היא החלה ברגל ימין עם ניצחון 2:3 על לנס, והמשיכה בניצחונות על לה הבר, ריימס וליון. בדרך הפסידה למארסיי, ליל, פ.ס.ז' ומונקו. במשחקה מול פ.ס.ז' היא שיחקה כמו גדולה והניצחון של האלופה הצרפתית היה דרמטי במיוחד, כאשר היא שמטה יתרון כפול מול הסינדרלה ונזקקה לפנדל גבולי כדי לברוח מתיקו מפתיע.
ההפתעה הזו גדולה בעיקר משום שבסגל ברסט לא ניתן למצוא שם גדול אחד. גם אם נבחן את השחקנים לאורך ההיסטוריה נגלה בקושי שמות משמעותיים שעברו בה, ביניהם פרנק ריברי מנבחרת צרפת ושחקן באיירן מינכן; ניקולס היגואין מריבר פלייט; דויד ז'ינולה ששיחק בפ.ס.ז', טוטנהאם ואסטון וילה; וברנרד למה, שוער נבחרת צרפת, פ.ס.ז' ווסטהאם. וזהו. אפשר להוסיף גם שם מוכר לחובבי הכדורגל הישראלים – בעונת 2012/3 שיחק בה עדן בן בסט, חלוץ נבחרת ישראל.
גם שמו של המבקיע המצטיין של הקבוצה כיום, הקשר דומיין דל קסטיו בן ה-27 (3 שערים ו-3 בישולים העונה, 16 שערים בעונת 2022/3 ו-13 בעונת 2021/2), לא אומר דבר לרוב אנשי הכדורגל. כמותו, רוב רובם של שחקני הקבוצה הם צרפתים, ולצידם 5 מאפריקה, אחד מאורוגוואי, אחד מהולנד ואחד מפורטוגל. ארבעה שחקנים בלבד שיחקו בליגות הבכירות באמת באירופה – המגן ג'ורדן אמאווי במרסיי, המגן קני לאלה באולימפיאקוס, הקשר פייר ליס-מלו בנורוויץ', והחלוץ מרטין סטריאנו במילאן ובנבחרת אורוגוואי. מיותר לציין כי שכרם של כל כוכבי הקבוצה גם יחד אינו מדגדג את שכרו של כוכב בינוני בקבוצת צמרת אירופית.
לאור כל זאת, זו תהיה באמת הפתעה אם דינמו ברסט תמשיך באותו קו יחסי של ניצחונות ותתמקם בצמרת – היעד שאותו קבעו מנהלי הקבוצה למאמן רואה. ולחובבי סיפורי הסינדרלות – יהיה אחרי מה לעקוב.
